הגיע הזמן להיפרד מ"ההיגיון הבריא" – אולי אחד המאמרים הכי משמעותיים בנושא אמונה, ולמי שרוצה לראות ניסים בחייו

*המאמר מחולק ל2: חלק א' – מתוך פרשת וירא, וחלק ב' מתוך הפטרת פרשת וירא.

הגיע הזמן להיפרד מ"ההיגיון הבריא" – חלק א'

סיפור לידת יצחק מתחיל עוד מפרשת 'לך לך', עם ההבטחה של הקב"ה לאברהם שיהיה לו בן שימשיך את דרכו, למרות שאברהם ושרה היו עקרים, ובנוסף כבר מבוגרים, בגיל שלא מתאפשר להם להוליד ילדים.

שינוי מזלם מתחיל באמצעות שינוי שמותם של אברהם ושרה, ( הוספת האות ה: שרי -> שרה, אברם -> אברהם) שזהו נושא מרתק מאין כמוהו על יכולת האדם לשנות את מזלו על ידי שינוי השם.

בתחילת פרשת השבוע 'וירא', מגיע רגע השיא – המלאכים המגיעים אל אברהם לספר לו שעוד שנה מהיום יולד בנו משרה. "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ"

הבשורה מגיעה במצב שאין שום היגיון טבעי שהדבר יקרה: "וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים, בָּאִים בַּיָּמִים; חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה, אֹרַח כַּנָּשִׁים".

  1. מבחינת הגיל: "וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים, בָּאִים בַּיָּמִים" – אברהם כבר בן 99, ושרה בת 89.
  2. מבחינת ביולוגית: "חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה, אֹרַח כַּנָּשִׁים" – רש"י מפרש על הפסוק: חדל להיות לשרה אורח נידות (הפסקת הווסט). וכמובן, אחרי שאין ווסט לאישה, אין שום סיכוי שתכנס להיריון, רק בדרך נס.

שרה לא רק היתה עקרה, אלא שהיא בכלל לא יכלה להיכנס להיריון. "וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד" – כלומר: שרה אמנו לא יכלה ללדת מיום לידתה, ועל כן הוגדרה כאיילונית – אישה שאינה יכולה ללדת על מלידה (על פי חז"ל במסכת יבמות)

שרה, אשר שומעת את הבשורה, ואפילו שהיתה בדרגת אמונה מאוד גבוהה, צוחקת מבפנים: "וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר – אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה" – היתה שרה מבטת על גופה ואומרת, מעיים אלו שבלו, אפשר שטוענים עובר?! (מדרש תנחומא, שופטים ב') מיד עונה על כך הקב"ה: "הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר"???

 

משל לאדם שהיו בידיו שתי שלשלאות של ברזל שנפרדו, והלך אל הנפח לתקנם.

שאל את הנפח: "האם תוכל לתקן לי אותם?"

ענה הנפח: "ומה אתה חושב, לעשותן מתחילתן אני יכול, ולתקנם איני יכול?!"

 

כאשר שרה כבר מבוגרת, ללא וסת, ללא יכולת מלידה להביא ילדים, חיה בידיעה שהיא עקרה כל חייה – רק אז היא נכנסת להריון.

למה? ללמד אותנו מסר לדורות עולם!

הקב"ה שינה את שמם ושינה את מזלם, שינה סדרי בריאה כדי להראות לכל העולם, שמשני אנשים עקרים זקנים וללא יכולת פיזית להביא ילדים – יצא עם שלם שקיים עד היום.

וכך הוכיח הקב"ה לאברהם: הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר?!

מי שברא את העולם, מי שמחדש בטובו כל יום מעשה בראשית, יש משהו שעבורו הוא בלתי אפשרי?!

אנחנו רגילים לחשוב בהיגיון.

בספר 'יגל ליבי בישועתך' של הרב יגאל כהן, רשום משפט ששינה לי את כל החשיבה על אמונה: "הבנתי שההיגיון הבריא שהורגלתי אליו הוא בעצם כפירה!" (עמוד 56 בספר)

זה אחד המשפטים שהכי חיזקו אותי.

להוציא ממני את ההיגיון הבריא, שכל כך מושרש עם החיים והשנים שעוברות. ממש להוקיע ממני, כי בכל פעם שאני מסתמך רק על ההיגיון הבריא, אני בעצם כופר במקום מסוים.

אמונה היא לא הגיונית.

כי אם החשיבה היא רק היגיון בריא, אז איפה נכנסת האמונה?

מה ההבדל ביני לבין אדם שאינו מאמין?

אדם שלא מאמין, חושב רק הגיוני. וזה מובן מאוד. אם אין משהו גבוה מאיתנו, אז נשאר רק כאן ועכשיו וחשיבה הגיונית נטו. אך אדם מאמין, חייב לעשות ולהשתדל, ועם זאת לזכור שאין שום היגיון. לבטל מעצמו את "הסיבות ההגיוניות".

אבל אצל בורא אין שום דבר כזה – בלי אפשרי. לא משנה מה המצב. זו הסיבה שהקב"ה מראה לנו דורות על גבי דורות, בכל סיפורי התנ"ך ואחר כך לאורך 2000 שנות גלות, מקרים של ניסים מעל חוקי הטבע.

זה לא הגיוני, זה לא כדרך הטבע – אלא ברצון הקב"ה!

היכולת של הבורא למעלה מכל השגה שכלית. אין אצל הבורא היגיון, אין אצלו טבע, ובוודאי אין שום הגבלה.

 

  1. כל פעם שאנו אומרים משהו, לעצור ולחשוב על מה שאמרנו, ולראות האם יש חוסר אמונה, האם יש בדיבורנו הגבלה על הבורא. ואז מיד להגיד: הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר?!?! את הפסוק הזה אנחנו צריכים להחזיק בכיסנו כל רגע כנר לרגלנו ולראות זאת מול עינינו.
  2. כמה פעמים אנחנו שומעים משהו לא הגיוני וצוחקים מבפנים? ("וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר") יוצא לנו לגלוג כזה באופן טבעי שמשדר – זה לא אפשרי…
  3. ולמי שמתמודדת עם בעיות פוריות: אין רופא בעולם שיכול להגיד לאישה שאין לה סיכוי ללדת! יש רק רופא אחד שמחליט: "כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ". כי מי שמגביל את הסיכוי הזה, הוא האדם שמפסיק להאמין שזה אפשרי, ואז חוסם מהקב"ה את האפשרות לעשות לו נס. וכדי למשוך ניסים, צריך לפתוח את הראש והאמונה מעל ההיגיון.

 

לא קל לשנות דרכי החשיבה שבהם הורגלנו כל חיינו, אבל אם נצליח טיפה להכניס מהאור התודעתי הזה, נזכה לראות דברים מתגשמים בצורה לא הגיונית (היא כן הגיונית לאנשי אמונה)

שנזכה להתחזק באמונה תמימה, שלמה, ולהוקיע מתוכנו כל חשיבה הגיונית אשר מביאה אותנו לידי ייאוש. והדבר יעזור לנו בכל רגע קשה פיזית ונפשית. וכך נביא לחיינו ישועות מעל הטבע בכוח האמונה שמעל ההיגיון הבריא!

וכמובן, שלא צריך לחכות למצבים של אין ברירה כדי לפנות לקב"ה לעזרה, אבל גם כאשר אומרים לנו אין סיכוי, זה בלתי הפיך ועוד כל מיני משפטים חסרי אמונה, נזכיר לעצמנו שיש בורא לעולם היכול לשנות סדרי עולם – אם רק נאמין!

 

הגיע הזמן להיפרד מ"ההיגיון הבריא" – חלק ב'

(וסודות ליצירת שפע – מתוך ההפטרה)

 

ידוע כי מפטירים קטע מהנביאים במה שקשור לפרשה.

בפרשת וירא נעשה נס לשרה ולאברהם "כעת חיה ולשרה בן" וגם אלישע הנביא הבטיח לאשה השונמית "כעת חיה את חובקת בן". (מומלץ לעיין במקור – מלכים ב' פרק ד')

ישנם שני כללים הקשורים אחד בשני:

ההפטרה מתחילה בנס אשת עובדיה, החייבת כסף למלך אחאב, שהיה מלך רשע ובעבור החוב שלה רצה לקחת את שני בניה לעבדים. "וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ הַגִּידִי לִי מַה יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת, וַתֹּאמֶר אֵין לְשִׁפְחָתְךָ כֹל בַּבַּיִת כִּי אִם אָסוּךְ שָׁמֶן"

אלישע שואל את האישה "מה יש לך בבית?"

מדוע? כי הברכה שורה רק בדבר הקיים, שיחול בו ריבוי שפע. כלומר, כדי למשוך את השפע הרוחני מלמעלה, צריך להכין בארץ כלי גשמי, אפילו הקטן ביותר כדי לחולל דרכו שפע רב.

לאשת עובדיה היה בבית רק כלי שמן אחד, ואלישע ציווה עליה לאסוף כמה שיותר כלים ריקים. כמה שיותר כלים שתוכל להביא – אַל תַּמְעִיטִי! ציווה אותה הנביא.

הנס שנעשה לה, הוא שהיא לקחה את הכלי שמן ויצקה מהשמן לכלי ריק אחר, והשמן לא הפסיק לזרום ומילא את כל הכלים שהביאה, עד שבניה אמרו לה שאין יותר כלים ריקים. את כלי השמן היא מכרה, שילמה את חובה, והתקיימה היא ובניה במה שנשאר עד סוף חייה.

כלל גדול – שלא נזלזל בשום דבר קטן שיש לנו. גם הדבר הקטן ביותר, יכול להשפיע עלינו שפע רב, אבל צריך שיהיה משהו, כי מכלום אי אפשר להשפיע (אלא אם מדובר בנס בריאה ממש)

בהמשך מתואר על הנס שעשה אלישע, אשר גזר משמים לזכות את האישה השונמית בבן, אף על פי שהיתה עקרה ובעלה היה זקן, ובאמת שנה לאחר מכן נולד להם בן.

לאחר כמה שנים הילד גדל, יצא לשדה, לא חש בטוב, ואביו החזיר אותו לבית לאימו, וכמה שעות אח"כ הילד נפטר. מיד רצה האישה אל מקום הנביא אלישע להתחנן אליו שיחזיר את הבן שלה לחיים. אמונה תמימה, פשוטה, טהורה.

אלישע הנביא שלא ידע על כך כי הקב"ה הסתיר ממנו מידע זה, מיד ציווה את נערו גֵּיחֲזִי, לרוץ מהר אל בית האישה עם מקלו, לא לעצור ולדבר עם שום אדם, ולשים את מקלו על הנער כדי להחיות אותו.

המקל של אלישע, המשענת של הנביא, ששלח ביד נערו, הוא סמל לכך שהאם הצדיקה היתה משענת לצדיק וארחה אותו בביתה, ובזכות האמונה שלה, המקל מסמל רק את הגשר שבינה לבין הידיעה שהקב"ה יחיה את בנה.

גֵּיחֲזִי, שלא האמין שהמקל יכול להחיות מתים, לא שמע בעצת אלישע במפורש, כן עצר בדרך – ולכן לא הועיל המקל להחיות הילד. (בתרגום יהונתן בן עוזיאל מצוין שראה בדרך אריה מת, שם את המקל מעליו והקים אותו לחיים)

משום כך הוצרך אלישע הנביא לבוא בעצמו לבית האישה ולהחיות את הילד ע"י מעשה. "וַיַּעַל וַיִּשְׁכַּב עַל-הַיֶּלֶד, וַיָּשֶׂם פִּיו עַל-פִּיו וְעֵינָיו עַל-עֵינָיו וְכַפָּיו עַל-כַּפָּו, וַיִּגְהַר, עָלָיו; וַיָּחָם בְּשַׂר הַיָּלֶד" – זו אינה הפעם הראשונה שנביא מחייה מתים. כבר מוזכר לפני על אליהו הנביא, רבו של אלישע, אשר החייה ילד שנפטר בכוח תפילתו. "וַיִּשְׁמַע יְהוָה, בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ; וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ-הַיֶּלֶד עַל-קִרְבּוֹ, וַיֶּחִי"

מעניין להתבונן בלשון הפסוק ולראות, שלא מצויין שהנביא אלישע החיה את הילד בזכות תפילתו, אלא בזכות המעשה. מדוע? מכיוון שהילד קם לתחייה בזכות אמונתה בצדקת הנביא בלא שום פקפוק או ספק שיכול להושיע אותה.

האמונה הפשוטה, התמימה, הטהורה של האישה – היא זו שגרמה להצלחת אלישע הנביא להחיות את הילד.

מכן מתחברים 2 חלקים ההפטרה:

  1. משהו קטן – כדי להביא עלינו שפע, צריך להכין כלי גשמי, אפילו הקטן ביותר, שאליו השפע יכנס.
  2. אמונה – הקב"ה לא זקוק להרבה, וגם לא זקוק לאמצעים. רק שנאמין.

ובהמשך למהלך שהתחלנו במסר הקודם, אנחנו רוצים להתחיל לשחרר את ההיגיון הבריא שלנו. כי הוא לא בריא לנו לאמונה.

"חשיבה רק לפי 'טבע' היא כמו ג'אנק פוד לאמונה". עם היגיון בריא אי אפשר לחולל ניסים בחיים.

אדם המתהלך לפני הקב"ה עם כלים שלמים = גאווה – אמונה ב'כוחי ועוצם ידי', אז בהכרח יש גבול כמה אפשר למלא אותם. אך אם אדם מתהלך עם כלים ריקים = ענווה – אמונה שהכל מאת הקב"ה, ובכך מאפשר למלא אותם בשפע תמידי.

(*חלק מרעיון ההפטרה נלקח בהשראת ספר הלימוד היומי 'ותן חלקנו')

 

שלומי כהן

#שיווק_יהודי
#שיווקברוחהיהדות

קבוצת וואטסאפ שקטה על פרנסה ויהדות:

מסרים קצרים של דקה שתיים ביום, שהמטרה שלהם לתת זווית ראייה נוספת וכלים להשראה רוחנית, לתוך העשייה הגשמית היום יומית שלנו

https://chat.whatsapp.com/DDOMMmk21YWIN0CHkYHwvC

 

 

 

2 מחשבות על “הגיע הזמן להיפרד מ"ההיגיון הבריא" – אולי אחד המאמרים הכי משמעותיים בנושא אמונה, ולמי שרוצה לראות ניסים בחייו”

כתיבת תגובה